הצ'י המגן

הצ'י המגן – עד כמה עוד יוכל להגן מול עולם שהפך לעוין

מאת ד"ר גדעון רון באדיבות מכללת רידמן

יש סביבה ללא חיים, אבל אין חיים ללא סביבה. הסביבה אינה זקוקה לחיים כדי להתקיים, אבל החיים זקוקים לסביבה כדי לשרוד. פגיעה בחיים אינה בהכרח פגיעה בסביבה, אבל פגיעה בסביבה היא בהכרח פגיעה בחיים.

אחד מתנאי הקיום הבסיסיים ביותר של בעלי החיים בסביבתם, הוא הצורך למצוא בה סדר, שיטה ועקביות. ללא שלושה מרכיבים אלה ייפגם תפקודם ויתעורר ספק בהמשך קיומם. והנה, בדורות האחרונים, אנחנו עדים לתופעה שהאדם מפר את הסדר הסביבתי בשיטתיות ובעקביות.

על יחסי הגומלין בין האדם לבין סביבתו עמדה הרפואה הסינית עוד בראשית דרכה. כבר בתשובה לשאלתו הראשונה של הקיסר הצהוב הודגש, כי לשם יצירת בריאותו חייב האדם לתת את הדעת על חשיבות החיים ההרמוניים עם הטבע.

חלפו עברו אלפי שנים, חוקי הטבע לא השתנו וכמותם אף עקרונות תיפקודו של גוף האדם; אך יכולת ההמצאה של האדם שינתה לחלוטין את פני הסביבה.

לאחר ההקדמה הזו תרשה לי, כמי ששוקד ימים ולילות על הישרדותך בסביבה, לפנות אליך ישירות ולהחליף אתך כמה מילים:

שלום, אני הוא הצ'י המגן שלך. שמי בסינית הוא וֵוייצ'י - Wei qi ואני מזוהה לעתים עם מערכת החיסון שלך. תפקידי, כתווך בינך לבין העולם הסובב אותך, מורכב משני חלקים עיקריים: להגן עליך מהגירויים הסביבתיים השליליים ולחבר אותך לגירויים הסביבתיים החיוביים. ההוכחה שדי הצלחתי בתפקידי היא עובדת הישרדותו של בן האנוש במשך מיליוני שנים.

אלא מאי? אתם, בחברתכם, אימצתם לפני מספר אלפי שנים, את השקפת העולם הגורסת שנבראתם בצלמו ובדמותו של אלוהים, והתחלתם להתייחס אל הסביבה כאל תפאורה במקום כאל שותפה לדרך. והתוצאה לא איחרה לבוא: הפגיעה בטבע התבררה כאנושה כל כך, שכיום אין תשובה פשוטה לשאלה, האם וכיצד אפשר יהיה לשרוד בסביבה כה פגועה.

בעבר הרחוק, עיסוקיי ההגנתיים מפני הסביבה היו להגן עליך מפני פתוגנים חיצוניים טבעיים – חום, קור, רוח וכו'. אבל מאז שהאדם עבר מהתאמה פסיבית לסביבתו, להתאמה אקטיבית של הסביבה לצרכיו, נוספו פתוגנים מעשה ידיו להתפאר שפשוט מפריעים לי בעבודתי: חור באוזון, נפולת רדיו-אקטיבית, זיהום אוויר, כלור במים, חומרי הדברה בירקות ובפירות, הורמונים בבשר, חומרים כימיים במזון המוכן ועוד. כן, גם השדה האלקטרומגנטי של המחשב וקרינת הטלפון הנייד החודרים אותי ללא רחם.

כל פעולותיי, כצ'י המגן שלך, נועדו למטרה אחת: לאפשר לך להשלים – בבריאות טובה – את תוחלת החיים המזומנת לך ע"י אנרגיית התורשה שלך.

יחסיי עם הג'ינג מושתתים על הדדיות: הוא מתַגבר אותי, באמצעות הכליות, ואני מתַחזק אותו באמצעות הריאות – האמא של הכליות. הקשר המשפחתי הזה מקורו כבר עם היווצרותי אצל הטחול – האמא של הריאות והסבתא של הכליות.

החמ"ל שלי נמצא בכפות הידיים והרגליים שלך. שם מתרחשת החלפת המשמרות בין האפיקים השייכים לאותו תהליך.

אני מקושר דרך קבע לשלושת הפיקודים: מגויס בפיקוד מרכז – במחמם האמצעי – הטחול; אספקה נדחפת אלי מפיקוד דרום – המחמם התחתון – הכליות; והפריסה בשטח מתבצעת על ידי פיקוד צפון – המחמם העליון – הריאות.

לא במקרה אני נוהג להתבטא במונחים צבאיים. כל הווייתי היא צבאית, כיאה לצ'י המגן. באנגלית מכנים אותי Protective qi וגם Defensive qi. הכינוי הראשון מתייחס ליכולת ההגנה הפסיבית שלי והשני – להגנה האקטיבית.

ההגנה הפסיבית מודגמת בעזרת תמיכתי בעור בתפקידו כשומר הגוף מפגיעות מכאניות, מחדירת חיידקים, מטמפרטורה קיצונית ומהשפעות כימיות שונות. ההגנה האקטיבית באה לידי בשיתוף הפעולה שלי עם ה-Killer cells ושאר הלימפוציטים, הסורקים דרך קבע את מחזור הדם שלך בחיפוש אחר פולשים.

הקשר שלי עם הריאות מוכחת, בין היתר, בפורמולה הידועה Yu Ping Feng San, שעוזרת מאוד לצ'י המגן. הצמח הראשי הוא ה-Huang qi, אסטרגולוס, בעל השפעה ידועה על דרכי הנשימה.

אגב, היה נחמד אם תפקידי כצ'י המגן היה מתחיל ונגמר במישור גופך. מסתבר שהווייצ'י בטבע מורכב הרבה יותר ממה שאתה חושב. כל מערכת "חיה ונושמת" בטבע זקוקה לצ'י מגן כדי לשרוד.

יחידת החיים הבסיסית בטבע, היא התא וגם לו יש צ'י מגן, ששמו מיקרו-וייצ'י. הוא האחראי על הישרדותו של התא.

 וישנו גם מה שמכונה מַקרו-וייצ'י – הצ'י המגן על קבוצה הומוגנית בטבע: נחיל הדבורים, תל הנמלים, משפחה, קהילה ועם. כל הקבוצות הנ"ל חוברות יחדיו כדי ליצור את הצ'י הפלָנֶטי, המכונה סולָר-וייצ'י.

אחד המוטיבים בכל צ'יֵי המגן הללו הוא ההקרבה. תמצא אותה בתוככי התא, בתהליך האוטופגיה, המתרחש ברגעי משבר – הרעבה, הדבקה ע"י פתוגנים ועוד – ובו איברונים וחלבונים שונים בתוך התא מקריבים את עצמם לטובת הישרדותו של התא.

את מוטיב ההקרבה תמצא גם בגופך, במחזור הדם שלך: נויטרופילים מקריבים את עצמם על מזבח בליעת פתוגנים חיצוניים, ובעקבות מותם נוצרת המוגלה הידועה.

במישור המַקרו-וייצ'י באה ההקרבה לידי ביטוי בהקרבת הדבורים את עצמן על הגנת הכוורת, שהרי כל עקיצה פירושה מוות לדבורה. גם מותם של חיילים בשדה הקרב, לשם הגנת המולדת, נכלל בקטגוריה זו.

במישור הפלָנֶטי אפשר להבחין בתופעה של צמחים ובעלי חיים, ההופכים לתקרובת האחד לשני, בחייהם ובמותם, במסגרת שרשרת המזון בטבע.

השקפת העולם הסינית גורסת, כי ניתן לתאר את עולמנו באמצעות חמישה מושגי יסוד הלקוחים מן הטבע: אדמה, מתכת, מים, עץ ואש. כל מושג מסמל תהליך בעל אופי המיוחד לו. בעזרת צירופים שונים של חמשת התהליכים, אפשר להסביר את כל הקיים בטבע.

אני, כמי שפועל לטובת הישרדותך הבריאה בטבע, מעורב בכל אחד מהתהליכים הללו ולוקח חלק בכל אחד מנושאי הבריאות המזוהים איתם: התזונה עם האדמה, הנשימה עם המתכת, השינה עם המים, המוּדעות עם העץ והתנועה עם האש:

צ'י המגן והאדמה

מרכזיותה של האדמה ומעמדה המיוחד כמגשרת בין ארבעת התהליכים האחרים, מדגישים את חשיבות התזונה. הטחול, האיבר המזוהה עם האדמה ועם התזונה, אחראי בין היתר על השרירים. הקשר שלי, כצ'י המגן, עם הטחול הוא בבסיס זיקת השרירים אליי: בטבע, חלק ממנגנוני ההגנה של בעלי החיים הוא ההגנה האקטיבית, כלומר תקיפה או מנוסה; ולשניהם הם נזקקים לשרירים שמתפקדים היטב.

כמי שמחובר לטחול ולקיבה, תפקידי, בין היתר, לזהות מזונות מקולקלים ולדאוג שהגוף ייפטר מהם מהר ככל האפשר. אני עושה זאת או ע"י הפיכת כיוונו של צ'י הקיבה – להקאה, או ע"י הפיכת כיוונו של צ'י הטחול – לשלשול.

אני ממוקם לאורכו ולרוחבו של העור. אבל העור אינו נפסק במקום שמפסיקים לראותו, אלא ממשיך פנימה גם אל תוך מערכת העיכול – מהפה ועד לפי-הטבעת. שהרי ידוע שכל מה שנמצא במערכת העיכול נמצא עדיין מחוץ לגוף. מכאן שהאוכל אשר במעיים הוא חלק מהסביבה החיצונית הקרובה של גופך. וגם עם סביבה זו אני אמור להתמודד: שתייה חמה מדי או קרה מדי, אוכל מגרה מדי – חריף, או רעיל מדי – קפה, מזון שאינו לעוס מספיק ועוד. כל אלה מוסיפים לי נטל רב בעבודת ההגנה שלי.

לי, כמוצר ישיר של צ'י המזון, חשוב מאוד שהאוכל שלך יהיה עשיר בצ'י. הפילוסוף הסיני שוּן קוּאנג בן המאה השלישית לפנה"ס, דיבר על כך שצ'י החיים מצוי בעולם החי והצומח אך לא בעולם הדומם. מכך ניתן להסיק בקלות כי אכילת מזון מעולם הדומם – המתקה מלאכותית, צבעי מאכל כימיים, ויטמינים סינתטיים, מלח ועוד – היא ממש פגיעה בתיפקודי התקין. מצד שני, אכילת מזון עתיר צ'י, כדוגמת נבטים, היא ממש חגיגה בשבילי.

כדי לחזק אותי כנגד השפעת הסביבה, חשוב גם שהמזון יהיה הרמוני עם עונות השנה. בקיץ ראוי שתרבה לאכול מזון מקרר, כגון פירות עסיסיים וירקות ירוקים; ובחורף כדאי להוסיף מזונות מחממים, כדוגמת בטטה, גזר מאודה או משמש יבש. העובדה שבשנים האחרונות הורגלתם, למשל, לאכילת מלפפונים גם בחורף, לא מקלה עלי את עבודתי האנרגטית.

צ'י המגן והמתכת

תהליך המתכת מזוהה עם הריאות, עם הנשימה. אם יש משהו שבאמת יכול לתת לצ'י המגן כוח להתמודד עם הסביבה העוינת, זה הנשימה המודעת.

ידוע לכל, לפחות לכל מי שמכיר את הרפואה הסינית, שבנשימה, במקביל לאוויר הנכנס לריאות, נכנס גם צ'י קוסמי. הנשימה המודעת, הכוללת נשימת סרעפת, מאפשרת לנו לתעל אנרגיה זו לטובתנו. הסינים אומרים: יִי דָאו צִ'י דָאו, שמשמעו: הצ'י מגיע לאן שמכוונים אותו.

קיסרנו הצהוב שאל, "מיהו אדם בריא?" וקיבל תשובה, "זה שיודע לנשום נכון." וג'ואנג דזה הדגיש כי "האדם הרגיל נושם רק עם החזה; החכם נושם גם עם הבטן."

העור, העסוק גם הוא בנשימה, הוא האזור בו אני מסייר דרך קבע. לכן כל מה שמזיק לעור, מזיק גם לי. העובדה שאתה מסבן את עורך מדי יום פשוט מוציאה אותי מדעתי. לוקח לי שעות לארגן מחדש את שמנוניותו העדינה של העור המגנה עליך. זכור שסיבון יומיומי מומלץ רק בריכוזי הזיעה: בית השחי, מפשעה ובכפות הידיים והרגליים.

גם תכשירי הקוסמטיקה למיניהם אינם מסבים לי נחת. במקום לאפשר לי ליצור ולשמר את לחותו הטבעית של העור, אתם מנסים לעשות זאת באופן מלאכותי, ולעיתים קרובות עם חומרים מלאכותיים. אתם דוחקים את רגליי מהאזור ואח"כ מתפלאים שהעור מאבד את חיוניותו הטבעית.

ישנה טענה, שאני מכיר כבר שנים, שהגוף הוא סתגלן, וגם אם ישנם גירויים שליליים הוא לומד לחיות איתם. זה נכון, אבל לכל הסתגלות יש מחיר. לדוגמא, אם אתה תעבוד יום אחד בגינה עם מעדר, אני, עקב חיכוך הקת בעור, אצור שלפוחית, במטרה להגן על הרקמות הפנימיות. אם תמשיך לעבוד כך תקופה ארוכה, אפסיק ליצור שלפוחיות ואבנה עור קשיח בבסיס האצבעות שעל כפות ידיך. אז נכון שאפשר לומר שגופך הסתגל לגירוי השלילי, אבל יהיה זה נכון גם לומר, כי הסתגלות זו נעשתה על חשבון אחד מתפקידי העור הראשיים: אובדן הרגישות למגע באותו האזור!

גם ההזעה הכפויה, הנובעת מחום חיצוני שאינו טבעי לגוף – אמבטיה חמה, שתייה חמה – מחלישה אותי. וזאת בשונה מההזעה הפיזיולוגית, שבאה כתוצאה מעליית חום הגוף בעת מאמץ פיזי, או בעת מחלה המלווה בחום.

אגב חום: בעת מחלה אני עושה מאמצים כבירים כדי להעלותו, וזאת במטרה ליצור תנאים לא נוחים לחיידק או לווירוס, ע"י זירוז חילוף החומרים, יצירת אינטרפרון ועוד. אז אנא ממך, אל תפריע לי במלאכתי ע"י הורדתו עם אקמול ודומיו.

בעבר נהגתם "לטגן" את עצמכם בשמש לשם שיזוף ואח"כ נדדתם לקיצוניות השנייה – פוחדים לחשוף את עורכם לשמש. ובכן דע לך, שחשיפה מבוקרת לשמש, שלא בשעות הצהריים החמות, היא מאוד חיונית לעור ולי. הוויטמין D, שנוצר בעור בעזרת קרני השמש, שומר על תאי הגוף מהזדקנות, וזאת בעזרת הטֶלוֹמרים, שהם חלבוני תא קטנטנים היושבים בקצה הכרומוזומים ומגינים עליהם.

צ'י המגן והמים

תהליך המים מזוהה עם הכליות, החורף, הקור, הלילה והשינה. חשיבות השינה לבריאותך, הגופנית והנפשית, מודגשת שוב ושוב בקיסר הצהוב.

השינה מתקשרת בין היתר ליכולת שלכם לשרוד כחברה אנושית, כלומר לפוריות. בסו וון פרק 2 נכתב, בקשר לחורף, שמי שאינו הולך לישון מוקדם עלול לסבול בסופו של דבר מירידה משמעותית בפריון.

תהליך המים אחראי בין היתר, באמצעות הכליות, על איברי הרבייה. מכיוון שאני שותף – עם היוּאֶן צ'י היושב בכליות – בוויסות טמפרטורת הגוף, יש לי קושי רב עם העובדה שאתה לובש תחתונים הדוקים לגוף וג'ינסים צרים, ומעלה בכך את טמפרטורת האשכים. תגיד, אתה באמת לא רוצה להיות בוועד הורים?!

בהקשר למין כדאי להזכיר גם את מה שמכונה בפי הדאואיסטים פאנג ג'ונג – ההיכל הפנימי. זוהי טכניקה שמטרתה לחסוך בהוצאה העצומה של הווייצ'י והג'ינג, המתלווים לכל שפיכת זרע. הרי זה צריך להיות ברור לך, שעייפות השרירים המיידית הנופלת עליך מיד עם השפיכה, איננה מעבודת שרירים כלשהי שעשית. היא נובעת מן העובדה שחלקים ניכרים ממני נאלצים לנטוש אז את השרירים, כדי להתלוות אל הזרעים בדרכם החוצה.

בעת יחסי מין מתרחשת פתיחה של צ'י המגן באזור איברי הרבייה. דבר זה מאפשר את מעבר אנרגיית היין מהאישה לבן זוגה ואת מעבר היאנג מהגבר אל בת זוגו. גם בחיבוק חם אני נפתח, בייחוד באזור החזה, כדי לאפשר חילופי אנרגיה.

אנרגיית ההגנה של גופך קשורה קשר הדוק מאוד למערכת החושים, שהם בבסיס מערך ההתרעה שלך: העיניים צופות – מזהות איום, האוזניים כרויות לשמע נהמה קרובה, האף מריח גז רעיל, הטעם מזהה מזון מקולקל, חוש המישוש מזהיר מפני מגע עם עצמים חמים או חדים מדי. גם לדיבור ישנו תפקיד: קריאת הקרב, או צעקה מפחד.

עייפות כתוצאה מחוסר שינה, מורידה משמעותית את חדות החושים ומעלה משמעותית את חשיפתך לסכנות. בלילה החושים נמים את שנתם וצוברים כוח לטובת היום שלמחרת. מי שנותר ער לבדו, על משמרתו, זה כמובן אני, הצ'י המגן.

בנוסף למטלות השמירה הרגילות שלי בלילה יש לי אז תפקיד נוסף. בלינג שו פרק 76 מצוין כי בלילה אני נכנס פנימה כדי "לגרום לחלומות". וכמובן, שומרים מטעמי יוצאים להתלוות לנשמה במסעה האַסטְרָאלי.

אחת הסיבות מדוע יקיצה שאינה טבעית, זו הנעשית למשל בעזרת שעון מעורר או טלפון נייד, מזיקה לי, היא העובדה שלעיתים קרובות אתה ניעור כאשר אני באמצע הטיול האסטראלי ולא התכוננתי די לתהליך היקיצה. אגב, קרינת הסלולארי, המונח בעת שנתך במצב האזנה פחות משני מטר מראשך, פוגעת בשנת החלום שלך.

כדי ששנתך תהיה טובה ויומך למחרת – יעיל, ראוי שתארגן את חדר השינה שלך עפ"י עקרונות הפאנג שואי: למקם את המיטה לא בקו ישר מול הדלת, להוציא את המראה מן החדר ועוד.

תהליך היקיצה מהשינה אמור להיות מתון והדרגתי. בלינג שו 76 כתוב עוד כי לקראת בוקר אני מופיע מעומק האפיקים אל פינת העין, שם אני נפגש עם שלפוחית השתן והמעי הדק, ותפקידי אז לפקוח את עיניך ולהעיר אותך בבוקר.

בשעות היום, כשאתה ער וחשוף יותר לסכנות, אני מפטרל באזורי הגוף החיצוניים; בשעות הלילה, כאשר אתה אמור להיות מוגן יותר, בשנתך, הסיורים הם פנימיים יותר. ערנותך בלילה חושפת אותך, על כן, לפתוגנים חיצוניים.

וכשעוסקים בתהליך המים, אי אפשר שלא להזכיר את תכונתם של המים – שתייה, רחצה – כמטהרי אנרגיות שליליות. הם עוזרים לי מאוד בפעולותיי להגנתך מפני אנרגיות אלה.

צ'י המגן והעץ

תהליך העץ מזוהה עם הכבד, עם האביב ועם המוּדעות. ומכיוון שהגישה הסינית אינה מפרידה בין גוף לנפש, דברים רבים הנכונים לגבי הצ'י המגן במישור הגופני, נכונים גם במישור הנפשי.

מאז ומתמיד היו האינסטינקטים הכלי היעיל ביותר שיצרתי בעבורך למען הישרדותך. אך מאז שהציוויליזציה שחקה לך את האינסטינקטים, ונותרת עם הרגלים, שהם לא תמיד טובים ומועילים, המודעות הפכה לכלי היעיל ביותר בידיי לשמירה על בריאותך.

כאשר מדברים על אקולוגיה אי אפשר להתעלם, בהקשר למודעות, מהעובדה שבמונח אקולוגיה כלולה הסביבה החברתית שלכם. בעבר הרחוק, פגש האדם בימי חייו מעט מאוד אנשים שלא היו שארי בשרו. כיום, כמעט כולם מחוץ למעגל המשפחתי. לכן אני נאלץ לעבוד שעות נוספות אל מול "אנרגיות זרות". בעבר, כשהאדם התגורר בחמולות, הייתה ודאות גדולה יותר בקשר לסביבה החברתית הקרובה, והסביבה הרחוקה לא הייתה כלל רלוונטית. כיום, בכפר הגלובלי בו אתם חיים, האיומים הרחוקים מורגשים קרובים והקרובים אליכם הם אנשים רחוקים...

אתה ודאי יודע שאחד האויבים הגדולים ביותר של הנפש הוא אי הוודאות. ואתה גם מכיר את האימרה גוף בריא לנפש בריאה. ובכן, אי הוודאות אופפת אותך מכל צד בזמן האחרון. לא רק בנוגע לטבע הסובב אותך והקטע החברתי-אנושי שהזכרתי, אלא גם בשינויים התכופים של סגנון הלבוש, אפנת האכילה ועוד. מה שלקח פעם שנים רבות להשתנות, משתנה כיום, בעידן התקשורת הגלובאלית, כהרף עין. זה לא הקצב בה גופך ותודעתך רגילים לתפקד.

אתם פועלים כיום בקצב מהיר, שאינו עולה בקנה אחד עם יכולתי להדביקו. אם לא תבינו שלכל דבר בטבע יש את הקצב שלו, תהיו כמו אותו איכר סיני צעיר, שחשב שהנבטים בשדותיו צומחים לאט מדי. הוא משך כל אחד מהם כלפי מעלה ושב יגע לביתו. "עייף אנוכי היום", אמר לבני ביתו, "עזרתי לשתילים הצעירים לצמוח." למחרת יצאו בני המשפחה לשדה וגילו כי כל הצמחים נבלו...

כדי לאפשר לך לשרוד בעידן אי הוודאות אני מחזק בשבילך עד כמה שאפשר את השלוחה החיצונית ביותר שלי, ההילה Aura; זו שבפועל ניצבת בינך לבין סביבתך. אם אתה רוצה לעזור לי בכך, סגל לעצמך תירגולים התומכים בנושא זה, טאי צ'י למשל.

אני מעורב אפילו בנושאים כמו סימפתיה או אנטיפתיה לאדם כלשהו. זה חלק ממערך המודיעין שלי. לאותת לך אל מי כדאי לך להתקרב וממי כדאי לך לחשוש.

אגף המודיעין שלי עובד בשבילך גם במישור הגופני, אלא שאז התגובה היא מהירה וזריזה ביותר: הרפלקס ההגנתי שמחזיר לך את היד כשאתה נוגע במשהו חם מאוד.

סומק וחיוורון שייכים גם הם לפעולותיי במסגרת יחסי אנוש. אני יודע שאתה לא תמיד שמח שאני חושף לעתים את רגשותיך ברבים, באמצעות החיוורון, כשאתה נפחד, או ההסמקה, כשאתה נבוך. אני עושה זאת לטובתך – כדי לנסות וליצור אמפטיה אליך בקרב הסובבים אותך.

צ'י המגן והאש

תהליך האש מזוהה עם הלב ועם התנועה. "אש" מתאימה לי. גם אותה קשה לרסן. גם אני לא מקבל מרות בקלות, לכן לא תמצאו אותי זורם באפיקים המוגבלים במסלולם, אלא מסתובב חופשי על פני העור ובינות לשרירים.

שם, אצל יצרני התנועה שלך, אני בעסקי פרוטקשן: אני מפטרל בין השרירים ושומר עליהם, אבל גובה מהם דמי חסות. כל שריר אמור לעבוד קצת בשבילי. המתווך הוא הטחול, שמצד אחד נטען מעבודת השרירים ומצד שני טוען אותי באנרגיה. והיה ושריר מסוים אינו עובד איזה זמן, כלומר לא משלם את דמי החסות הנדרשים, אני מעניש אותו ומחליש אותו באופן די מכאיב: כשהשריר צריך פעם לעסוק באיזו עבודה מאומצת, הוא מגלה שהוא חלש ואפילו כואב... מכאן חשיבות העיסוק בתנועה מודעת.

בלינג שו 47 נאמר כי "הצי' המגן מחמם את השרירים." כל אתלט יודע עד כמה משמעותי חימום השרירים לפני כל פעילות פיזית. פעילות שכזו ללא חימום מסתיימת כידוע בהתכווצות שרירים.

לא רק הפעלת השרירים אלא גם הרפייתם קשורה אלי. שריר שאינו אמור לפעול ובכל זאת נשאר 'תפוס', מתיש אותי. זה כמו לנהוג במכונית עם בלם היד משוך. אז אנא שים לב מה קורה לשכמות שלך במשך היום.

תירגולי תנועה מודעת, התורמים לי רבות, יכולים להיות גם אלה שאינם מפעילים כוח רב, כדוגמת הצ'י גונג.

אני מעורב לא רק בתנועה אלא גם ביציבה, שהיא בבסיס התנועה. כאשר אתה מתכופף לא נכון, כלומר מכופף את הגב לפנים ומנסה להתיישר בעזרת שרירי הגב, במקום שתנועת הכיפוף תתבצע בעזרת שרירי הרגליים, אתה ממש 'תוקע' אותי. תבין, שרירי הגב הקטנטנים מקבלים ממני אנרגיה לטונוס שאמור להחזיק את החוליות במקומן, אבל לא כדי להרים את הגֵו!

לסיכום, מה שבאמת יכול לעזור לי להגן עליך מול עולם שהפך לעוין, הוא טיפוח איכות הסביבה. את המאבק על שמירת הסביבה החיצונית לך תנהלו כחברה. דבר ראשון תדאגו שהממסד יעריך יותר את הקשר בין איכות הסביבה לבין הבריאות, ויאחד את המשרד להגנת הסביבה עם משרד הבריאות, ל- המשרד להגנת הבריאות.

את המאבק על הסביבה הפנימית שלך, זו המאפשרת לך לתפקד באורח יעיל בסביבה החיצונית, תנהל אתה כפרט: תאכל בריא, תנשום נכון, תישן היטב, תחשוב חיובי ותתנועע מספיק.

אויריפידס, המחזאי היווני בן המאה החמישית לפנה"ס, כתב שאלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו. כך נכון לומר גם עלי: אני שומר על מי ששומר על עצמו. אז שמור על עצמך.

מעניין אותך לדעת עוד על מסלולי הלימוד השונים במכללת רידמן?   לחץ כאן

 התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.